All posts in מקורות

סוד הדעת והנה האדם נברא בצלם אלהים הם רמ”ח מ”ע כנגד רמ”ח אברים ושס”ה ל”ת כנגד שס”ה גידין ושורש הכל אהבה ויראה הידים להעלותן בקודש כאמור ועל ידי זה יתעלה מעלה מעלה והנה אמרו רז”ל נ’ שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חוץ מא’ ויש להבין למה אמר וכולם

מלחמה כ י ת צ א כי תצא למלחמה על אויביך א. כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה’ אלקיך בידך ושבית שביו. המפרשים עמדו על הלשון כי תצא למלחמה, שהיל”ל כי תלחם באויביך. וכן י”ל מד”כ על אויביך ולא כתיב על אויב, שמשמע שמדבר על האויב הידוע. כן צ”ב

דין וחסד ובמדרש לך לך עולה במספר מאה כאן רמז לו המקום שעל ידי ההליכה יזכה לבן שיולד לו למאה שנים וכפירוש רש”י כאן אי אתה זוכה לבנים כו’ והנה להבין הענין מה זה בשורה שבשרו השם יתברך שלא יהיו חותמין בכולם הלא קודם לכן בישרו שיתייחס אלהותו יתברך בו

האחד – משה – משיח ונודע שלכל הנ”ל צריך לקנות בתוכו דעת מתחלה שיביאהו לדעת ולהשכיל על דרכיו בכדי שלא יטעהו היצר הרע כנודע ונודע שהדעת הוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא עד ששים רבוא דרי שהתפשטות הדעת שהוא בחינת משה הוא בכל נשמות ישראל

אכילה ויאמר ה’ אל משה קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו למשמרת לדורותיכם למען יראו את הלחם וגו’ והיא תימה למה צוה השם יתברך שיראו את הלחם ומה לו בזה אם יראו דורות הבאים את זה או לא. אמנם הן אמת נודע מה שאמר הכתוב ממרחק

מידות (כדאי להתחיל לקרוא קודם את הפרק הקודם על סוד הצמצום) אמנם האמת הוא כמ”ש אצלנו במקום אחר בשם הבעש”ט זלה”ה נשמתו בגנזי מרומים על פסוק משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים שהבורא ב”ה משגיח מן החרכים פירוש מצמצם יראתו על האדם שהולך לעבור עבירה בסתר שכל שעה נדמה לו

אהבה והנה בחינת זיווג פנים בפנים נקרא התכללות נוקבא בדכורא כי על ידי גדלות השלם בלי שום מיעוט שהוא גודל תשוקת ישראל אל הבורא יתברך כמו שאמרו רז”ל כל אחד ואחד מראה באצבעו ויאמר זה ה’ קוינו לו נעשו אחדות עמו יתברך ומתכללין בו ונעשו אחדות אחד על ידי גודל

החלום ו. ואולם ראתה החכמה העליונה לחלק הזמן לשני חלקים: האחד לפועל הבריות, והאחד למנוחתם. והיינו היום והלילה, כי היום הוא זמן המעשה, והלילה זמן המנוחה. ושם בטבע הבעלי חיים שישנו, כדי שתהא להם ולרוחותיהם מנוחה מעמלם. ובאותו הזמן יחליף מציאותם כוח, בכל חלקיו הגופיים והנפשיים, וישובו חדשים לבקרים לעבודתם

פגם היישות חוקת – פגם היישות טהרת פרה ארומה זאת חקת התורה אשר צוה ה’ לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו’. יש לבאר עצם ענין חוקת הפרה המטהרת טמאים, שאמנם חוק הוא ואין להשיג הטעם אך י”ל ענינה ע”ד העבודה. וברש”י מביא מיסודו של ר’

בחירה פרשת בא מאור עיניים  הקושיא מפורסמת שזכרו המפרשים איך נוטל ממנו הבחירה שהיה ראוי להיות חפשית. ועל פי דרכינו נשים לב לדקדק מלת אלה באמרו למען שתי אותותי אלה בקרבו הוא כאלו מורה באצבע על האותות שאלה הם אשר לנגד עיניו ובאמת לא למראה עיניו היה אמנם ענין יציאת