:תת פרקים
פרסיפוני
אחד המפגשים החשובים להבנה של הבעייתיות של האהבה הארצית הוא המפגש עם דמותה של פרסיפוני, הוא שלכל דבר (matter/matrix) בת זוגו של המרווינג’יואן. אחד המאפיינים הבעייתיים של עולם החומר חומרי יש סוף. לכל תענוג חומרי מתרגלים. ההרגל הופך גם את ההנאות החזקות ביותר אחרי זמן מה למשעממות. מערכת היחסים בין פרסיפוני למרווינג’יאן מדגימה לנו את הבעייתיות של אהבה הסגורה בתוך המטריקס, בתוך עולם החומר, אהבה שפשוט הולכת לאיבוד. כל אחד בחייו חווה זאת, ואולי 90% מכל השירים שנכתבו על אהבה מדברים על שברון הלב הנגרם לשני הצדדים כתוצאה מכך.
השיטה הכי ידועה כדי להתגבר על ההרגל והשגרה היא לשנות, להחליף, לחדש. ישנם אנשים אשר בגלל העדר אלמנט נפשי/רוחני בקשר, מחפשים מתחת לאדמה חידושים ורעיונות כדי לשמור על הגירויים המיניים, דבר המביא אותם למוזרויות בתוך היחסים ואף למוזרויות במיני יחסים שונים. שלל מעניין של טיפוסים כגון אלו אנו פוגשים בממלכת השאול של המרווינג’יאן.
נושא החידוש בתוך המסגרת הזוגית הוא בעייתי בפני עצמו. בעוד שישנם דברים בחיים שניתן אולי מדי פעם להחליף כמו אוטו, עבודה או תחביבים, בקשר הזוגי – אישה וילדים – אפשרות ההחלפה נעשית הרבה יותר מסובכת. מעבר לקשיים האופרטיביים, בל נשכח שעצם מהותו של הקשר והאהבה הוא כלי חיבור לעולם הרוחני, ולכן הוא דורש בנייה, למידה, השקעה וקביעות. הגשמי רוצה חדש והרוחני רוצה קבוע. המרווינג’יואן ששקוע בגשמי פשוט כבר התרגל לנוכחותה של פרסיפוני, ומחפש ריגושים חדשים. גם
השיטה הכי ידועה כדי להתגבר על ההרגל והשגרה היא לשנות, להחליף, לחדש. ישנם אנשים אשר בגלל העדר אלמנט נפשי/רוחני בקשר, מחפשים מתחת לאדמה חידושים ורעיונות כדי לשמור על הגירויים המיניים, דבר המביא אותם למוזרויות בתוך היחסים ואף למוזרויות במיני יחסים שונים. שלל מעניין של טיפוסים כגון אלו אנו פוגשים בממלכת השאול של המרווינג’יאן.
נושא החידוש בתוך המסגרת הזוגית הוא בעייתי בפני עצמו. בעוד שישנם דברים בחיים שניתן אולי מדי פעם להחליף כמו אוטו, עבודה או תחביבים, בקשר הזוגי – אישה וילדים – אפשרות ההחלפה נעשית הרבה יותר מסובכת. מעבר לקשיים האופרטיביים, בל נשכח שעצם מהותו של הקשר והאהבה הוא כלי חיבור לעולם הרוחני, ולכן הוא דורש בנייה, למידה, השקעה וקביעות. הגשמי רוצה חדש והרוחני רוצה קבוע. המרווינג’יואן ששקוע בגשמי פשוט כבר התרגל לנוכחותה של פרסיפוני, ומחפש ריגושים חדשים. גם
היא מצידה מנסה לחפש אצל ניאו את האהבה שהייתה לה בהתחלה ואבדה, וכשהיא מוצאת, היא מתוודה בפני טריניטי מתוך ניסיונה כי אהבה כזו לא נועדה להימשך לנצח.
אז מהו הפיתרון? איך שוברים את השגרה וההרגל? איך בונים קביעות מבלי להיחנק מיובש ושעמום? איך משמרים את החום של האהבה?
כאן שוב בא הסרט ואומר לנו : צריך לפרוץ מבעד למעטה המטריקס – ולגעת ב”מעבר”. חייב להיות חזון. חייבת להיות מטרה. ייעוד. תכלית. השילוב של רוחניות ותכלית ביחסים מפצה על האובדן בתענוג הגשמי ומחייה את הקשר.
(קטע מתוך פרק ד’ על סייפר):
לוחמי ציון עובדים לפי תוכנית שנועדה לחנך וללמד את האדם איך להפוך את ההנאות הגשמיות להנאות נפשיות ורוחניות. להמיר את קובץ ההנאה הגשמי אשר כבול בתוך מציאות של עולם סופי / סופני לקובץ הנאה רוחני אשר אינו מוגבל בסופיות, ולכן בעל אורך חיים מתמשך ויכולת צבירה. האדם הרוחני יכול ע”י המרה זו לצבור את הנאותיו ועם כל הנאה להתמלא. שונה הדבר אצל האדם הגשמי אשר זיכרון הנאותיו רק מעורר אצלו חסרון גדול יותר כיוון שכדי להגיע חזרה לאותה הנאה הוא צריך לחפש גירוי גשמי בעוצמה חזקה יותר. לכן אצל האדם הגשמי כל הנאה מביאה לחסרון, לאכזבה ולשבירה במקום למילוי ושלמות.
השילוב של מרכזי ההנאה הגבוהים יותר לא רק ממירים ומעלים את צורות ההנאה, אלא מפצים על ההרגל, השעמום והאובדן של ההתרגשות. למשל – אוהד מכבי יעדיף לצפות במשחק של קבוצתו על פני משחק של יותר יפה, היות והמשחק של מכבי מערב גם מרכז נפשי גבוה NBA אף על פי שהמשחק הגשמי ב NBA הקשור לזהותו. ההנאה הנפשית הקשורה לזהותו מפצה על ההנאה הגשמית האבודה. באותה מדה האהבה (נפש) בין בני זוג וההבנה (רוח) של ההשפעה העצומה שיש לחיבור ביניהם על העולם כולו, אם
היא חיה ואמיתית, מפצה על האובדן בגירוי הגשמי הנגזר ממשך היכרותם וכוח ההרגל. אמנם, התוכנית לפיה עובדים לוחמי ציון מטפלת גם בפן זה, בצורה של הרחקה גשמית קבועה שנועדה בין השאר להעצמת הגעגוע הגשמי וחיזוק עוצמת הגירוי. בצורה פרדוכסלית – דווקא השימוש בהנאות לפי ההגבלה והמינון המופיע בתוכנית – מביא גם להנאה פיזית יותר גדולה היות והיא מדודה ומשולבת בפרופורציה נכונה עם השלם כולו. זה כמו ההבדל בין שתיית בקבוק יין שלם בלגימה אחת, לעומת שתיית היין לאט, במידה
ובשילוב מאכלים אחרים, המעלים את התענוג מהיין למדרגה אחרת.
במהלך אימוניו של ניאו מדגים לו מורפיוס את הסכנה העצומה שיש בירידה לתוך המטריקס , לתוך עולם הניסיונות. בהגיעו לעולם הגשמי על פיתוייו והנאותיו החושיות, שוכח ניאו את מטרת בואו ומוסט ע”י יצריו אל האישה באדום. מורפיוס עוצר את ה”עולם” ומסביר לו כי האישה באדום היא דמיון שנועד להסיט אותו מדרכו – האישה באדום היא בעצם אויב מסוכן שמחכה לו בכל פינה ורוצה להרוג אותו. מפחיד. בסך הכול הוא הסתכל ! מורפיוס מבין כי סטייה “זניחה” של זווית קטנה פה, גודלת להיות החטאה ענקית במרחקים
גדולים. “לא תתורו אחרי עיניכם”. הוא מלמד את ניאו כי ההנאות הן כלי אדיר של עבודה רוחנית אם הן מנוצלות כדי להפעיל את המרכזים הרוחניים באדם. הן גשר של חיבור למקור אם ההפעלה שלהן מווסתת לפי התוכנית העליונה. אבל אם אין עליהן שליטה – הן נהפכות להיות האויב מספר אחד המסכן את דרכו – חייו הרוחניים – של לוחם ציון. (עד כאן מפרק ד’)
ככל שמשלבים מרכזי הנאה נפשיים ורוחניים יותר גבוהים, מגיעים להנאה שלמה יותר וארוכת טווח יותר. (למשל: 1. הסעודה שאני אוכל בפסח עולה מתענוג בהמי להיות חלק מחגיגה רוחנית על יציאה מעבדות לחירות- שחרור תפיסתי שאני אמור לעבור גם היום. 2. הייחוד של גבר עם אשתו הוא ביטוי לחיבור עליון ושמימי המוליד חיים רוחניים וגשמיים לעולם). שילוב זהו שם המשחק. משמעותו של השילוב הוא שהאהבה היא לא רק נחמדה ומהנה. האהבה היא גם ערך רוחני שחשוב לי, ושאני מחויב אליו.
הקשר של איש עם אשתו נהפך לקשר של שלוש קומות. לאט לאט, בזכות הקביעות והאמון, הם בונים התאמה בשלוש אוקטאבות: גוף – נפש – רוח. על מנת שהבניין יהיה יציב לאורך זמן, עליהם לבודד את הקומה התחתונה מהשפעות חיצוניות הרסניות – קרי – תחרות. חממה זו נקראת ברית. משמעותה של הברית היא שאני לא משווה את הקומה התחתונה (הגופנית) לאובייקטים חיצוניים אחרים, כיוון שאני מודע לשלמות שבקשר בכל שלושת הרמות. קשר כזה לוקח זמן והשקעה לבנות, ואותו לא ניתן להשוות במבטים חטופים.
הקשר של איש עם אשתו נהפך לקשר של שלוש קומות. לאט לאט, בזכות הקביעות והאמון, הם בונים התאמה בשלוש אוקטאבות: גוף – נפש – רוח. על מנת שהבניין יהיה יציב לאורך זמן, עליהם לבודד את הקומה התחתונה מהשפעות חיצוניות הרסניות – קרי – תחרות. חממה זו נקראת ברית. משמעותה של הברית היא שאני לא משווה את הקומה התחתונה (הגופנית) לאובייקטים חיצוניים אחרים, כיוון שאני מודע לשלמות שבקשר בכל שלושת הרמות. קשר כזה לוקח זמן והשקעה לבנות, ואותו לא ניתן להשוות במבטים חטופים.