מערכות_העצבים_הרגשיות

 

מערכות העצבים הרגשיות

הרומנטיקה המזויפת של החברה, שסומכת על האהבה שתנצח, ודוחפת את הזוגיות לתחרות בלתי פוסקת לא מבינה דבר מאד פשוט. בגוף ישנם שתי מערכות עצבים – הסימפתטית והפרה-סימפתטית. מערכת אחת פועלת בזמני מנוחה ואחראית על העיכול, ספיגה וכו. ומערכת שנייה פועלת בזמן מלחמה ומזרימה כוח כדי להילחם או כדי לברוח. כל שיטות הרפואה המשלימה מסבירות שהאדם בחברה שלנו חי בסביבה לחוצה מאד, ולכן הגוף מרגיש כל הזמן במלחמה. כיון שבמציאות כגון זו רק המערכת המלחמתית מופעלת ,

הוא לאט לאט נחלש עד שהוא נשבר ונופל. המערכות הנפשיות הן דומות מאד. כאשר האדם חי בסביבה בה מותקפת הזוגיות שלו ללא הרף ע”י גירויים חזקים חיצוניים, הוא יוכל להתמודד עד גבול מסוים. בסוף הוא יחלש ויפול. גם בהומיאופתיה מסבירים כי גירויים חיצוניים קלים יכולים לחזק מערכת הנמצאת באיזון. אך גירויים חיצוניים חזקים עלולים להפר את האיזון ולמוטט אותה. חייבים להגן ולשמור על האהבה.

 

למדנו שלושה דברים:
1. הרובד הגופני הנמוך (האישה באדום) הוא אש חזקה הנחוצה לעורר את המרכזים הנפשיים, אך כשהוא מופעל לבד הוא יכול לשרוף, וכל הנאה ממנו לבד יוצרת רק חסרון גדול יותר ואכזבה.
2. השילוב בין הגשמי לנפשי ולרוחני נותן את ההנאה השלמה והמצטברת.
3. כדי לבנות קשר משולש זה לאורך זמן חייבים לנטרל את התחרות בקומה התחתונה.

 

מי שלא מבין זאת שבוי בתוך מעגל הרסני של אכזבות מהחיים ומעצמו. מהחיים כיוון ששום דבר לא מחזיק אצלו מעמד ובסוף משעמם אותו. ומעצמו כיוון שהוא לא מבין למה הוא לא מצליח לאהוב. למה זה תמיד מתקלקל לו. חוסר האמון שלו בעצמו ביכולת האהבה שלו מפחיד אותו מלהיכנס לקשר מחייב. מה יקרה אם עוד פעם זה יעבור כמו ב 6 הפעמים הקודמות? הפחד לא מאפשר לו לאהוב באמת עם כל הלב ואז מראש אין לאהבה הזו הרבה סיכוי.

 

מוקד הבעיה הוא שהאדם מרגיש נשלט ושבוי במערבולות הרגש הסוחפות אותו במקום להיות בעל הבית על האהבה, מה שמביא אותנו אל מכרנו המרווינג’יאן.