אותיות – בנין העולם
בראשית
בראשית באורייתא שנקרא ראשית דרכו ברא קודשא בריך הוא עלמא נמצא כל דבר נברא על ידי התורה וכח
הפועל בנפעל אם כן בכל דבר ובכל העולמות כח התורה וכן האדם דכתיב (במדבר י”ט, י”ד) זאת התורה אדם
כאשר יתבאר והתורה וקודשא בריך הוא חד נמצא בכל דבר הוא חיות הקב”ה: ואתה מחיה את כולם וצמצם
כביכול עד מדרגות התחתונות והושם חלק אלו”ה ממעל תוך חשכת החומר כי כל עיקר כוונה היא שיתעלו
מדרגות התחתונות למעלה ולהיות יתרון האור מן החושך. …….
ונחזור לענין כיון שבכל דבר הוא התורה המחיה הדבר ההוא אין להביט בכל דבר אל גשמיותה כי אם אל
פנימית הדבר בסוד החכם עיניו בראשו ואמר בזוהר וכי באן עיני דבר נש אלא חכימא מסתכל מאן דקיימא על
רישא ר”ל בכל דבר מביט אל ראשית הדבר ההוא מאין נשתלשלה ומי שרשה של הדבר ההוא: וזהו בראשית
ברא וכו’ בתורה נברא השמים והארץ שהם כללות הכל וכל דבר שבהם. כמאמר רז”ל את לרבות תולדות
והארץ ר”ל מי שמשוקע בארציות היתה תוהו ובוהו מפני שאינו מביט אל החיות ובאמת מעצמם הם תוהו
ובוהו. ופירש רש”י שאדם תוהא ומשתומם על בוהו שבה. ר”ל מי שהוא אדם תוהא ומשתומם על הכסיל
המשוקע בארצות הרי בו הוא ר”ל הרי בו הוא חיות של הקודשא בריך הוא והוא אינו מבין ומתרחק ממנו:
וכשהאדם מסתכל בכל דבר אל החיות מקיים שויתי ה’ לנגדי תמיד שבכל דבר משוה נגדו הויה מהוה כל הויה:
להבין הענין דנודע מה שאמרו רז”ל במסכת תענית עמוד אחד יש בעולם מן הארץ עד לרקיע ומנו צדיק כי
נודע ממה שכתוב אצלנו במקום אחר שהבורא ב”ה ברא את כל העולמות בהתורה שהם כ”ב אותיות התורה
שהבורא ב”ה צמצם את עצמו באותיות ותחילת צמצומו ואצילותו היה באות א’ ואחר כך צמצם אור שפעת
יקרו והדרו עם אות א’ באות ב’ וכן עם אלו ב’ אותיות באות ג’ וכן מאות לאות הן התגלות אלהותו עד אות
תי”ו שתי”ו הוא סוף המדריגות ששם הוא טוב ורע תי”ו תחיה תי”ו תמות שהיא הבחירה כנודע והצדיק
האמיתי צריך לקשר את עצמו עם כל המדרגות אפילו עם מדרגות התחתונים שהוא במקום הבחירה שהוא
בחינת תי”ו ולקרב את עצמו עמהם במדריגה אחר מדריגה בסוד תשר”ק עד אות א’ שהוא אלופו של עולם
מאחר שאפילו המדריגות התחתונות נבראו באותיות התורה כי גם אות תי”ו הוא האותיות התורה שגם שם
צמצם התגלות אלהותו של אלופו של עולם כאמור אלא שהוא בסוף המדריגה רחוק מן הא’ על כן צריך הצדיק
המקשר את עצמו בבורא ב”ה לקשר את עצמו בבחינת כל האותיות של התורה מתי”ו עד האל”ף לקרב כל
המדריגות לאלופו של עולם שזהו עיקר עבודה השלימה שיתעלו למעלה כל המדריגות התחתונות כנודע כל זה
ממה שכתוב אצלנו במקום אחר: (מאור עיניים – בראשית)
לך לך פירש רש”י להנאתך ולטובתך. הנה אמרו רז”ל פסוק האמנם אלם צדק תדברון ג’ מה יעשה אדם
בעולם הזה ישים עצמו כאלם יכול אף בדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון דנודע מה שכתוב (תהלים נ”א,
י”ז) אדני שפתי תפתח כי הבורא ב”ה מלא כל הארץ כבודו לית אתר פנוי מיניה אך שכבודו הוא לשון לבושיה
כנודע שהוא יתברך מלובש בכל דבר ובחינה זו נקרא שכינה ששוכן בכל דבר והוא השם אדנ”י ברוך הוא
וברוך שמו ונקרא גם כן עולם הדיבור כי בדבר ה’ שמים נעשו ובאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא דהיינו
בעשרים ושתים אותיות התורה עולם הדיבור נבראו כל הנבראים ואיתא בספר יצירה קבען בפה האדם וזהו
אדני שפתי תפתח ולכן אמרו רז”ל ששקול לשון הרע כנגד עבודה זרה וכו’ כי כשמדבר לשון הרע אינו מאמין
שדיבורו הוא עולם הדבור מדת אדנות וזהו אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו כמבואר
אצלנו במקום אחר וזהו ישים עצמו כאלם פירוש עצמיותו דהיינו שלא ידבר שום דיבור רק כשיאמין שמחמת
עצמו הוא אלם רק שדבורו הוא עולם הדבור מדת אדנ”י כנ”ל ואמר יכול אף בדברי תורה לא ילמוד רק
כשמאמין כנ”ל תלמוד לאמר צדק תדברון מצוה ללמוד אף שלא לשמה וזהו שאמרו רז”ל השח שיחה בטילה
עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים ולכאורה איך אפשר שלא ידבר שום דבור רק דברי תורה
כנשמע מלשון ודברת בם כו’ אך הפירוש הוא כך ודברת בם רצה לומר כל מה שתדבר תאמין שאתה מדבר עם
התורה שדבורה הוא עולם הדבור כ”ב אותיות התורה כנ”ל וכשמדבר בהנהגת העולם אל יחוש כי באוייתא
ברא קודשא בריך הוא עלמא ובאורייתא מתנהג עלמא שכל העולמות מתנהגים על ידי כ”ב אותיות התורה
עולם הדבור רק שיאמין זה כנ”ל אבל כשמדבר לא לשום הנהגת העולם זהו נקרא דברים בטילים: (מאור
עיניים -לך לך)