מקורות- פרק ו’

ויעזוב סכלותו אלא אדרבה באהבה ויראה ההיא יהיה נקל לו להתחיל לאהוב אותו יתברך וע”כ מתדמה לו

כאלו א’ משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים:

וזהו גם כן פירוש הפסוק (הושע י”ד, ב’ ג’) שובה ישראל עד ה’ אלקיך כי כשלת בעוניך קחו עמכם דברים גו’

אמרו אליו כל תשא עון גו’ שהפירוש הוא שובה ישראל עד ה’ ואיכות התשובה הוא על ידי אלקיך שהוא

צמצום אלהותו יתברך ומדותיו בכל הדברים השפלים והחומרים תבא דווקא לידי תשובה כאמור לעיל כי לית

אתר פנוי מיניה ששם הוא גם כן אלהותו יתברך שמתצמצם אצלך בכדי שתוכל לאחוז עצמך בו יתברך

ובמדותיו וזהו גם כן פירוש (דברים י’, כ’) את ה’ אלהיך תירא (שם ו’, ה’) ואהבת את ה’ אלקיך שהוא

הצמצום ששם והבן.

ואמר כי כשלת ופירש ואם כשלת על ידי האהבה שנתעוררה בך לא מחמת רוע המדה ח”ו רק בעוניך שהעון

נקרא על שמך שנפרדת ונפסקת משרשך על ידי שאין לך שכל ואמונה הנ”ל רק עצה היעוצה קחו עמכם

דברים כי הדברים עצמם שהן הלבושים שנתלבשה שם המדה האלקות קחו עמכם ושובו אל ה’ אמרו אליו כל

וגו’ ר”ל אמרו הוא מלשון דביקות. מלשון אמרי חלוקו שתדבקו ותעלו אליו כל פירוש כל הלבושין שנתלבשו

מדות עליונות ואז תשא עון יהיה עלייה לאותו עון שנעשה כסא להטוב העליון שעל ידו באת להטוב ונמתק

הרע.

ואז ונשלמה פרים שהן סוד פ”ר דינים שמהם באים הדינים ועל כן נעשה שלימות והמתקה שפתינו ונעשה

בחי’ ה’ מוצאות הפה שהוא הדבור ה’ אחרונה נעשה שלימות ויחוד גמור שיהיה ה’ למלך על כל הארץ כי זהו

בחינת מלחמת עמלק שהוא מלחמת היצר הרע כאמור בכתוב (שמות י”ז, ט”ז) מלחמה לה’ בעמלק מדור לדור

שהוא בכל דור ודור כמו שהיה בצאת ישראל ממצרים נתלבש הס”ס בעצמו בעמלק ויצא להלחם בישראל כן

בכל דור ודור רוצה לעקור ח”ו את העולם מהבורא יתברך על ידי שממשיך בני אדם אחר שבאה להן שום

מדה בלבבן מהמדות העליונים כאמור שעל ידם היו יכולים לאחוז בהטוב ואדרבה על ידי זה מתלחקין עוד

יותר בעונותינו הרבים הרבים שהוא סוד גלות השכינה ששוכן בתחתונים להטיבן ורשעים אדרבה חוטאין על

ידי זה.

וע”כ אין השם שלם ואין הכסא שלם כמ”ש (שם) כי יד על כס י”ה שחסר הא’ מן כסא כי הה’ אחרונה היא

בחי’ שכינה ששוכן בתחתונים שהן ניצוצות הקדושים ונשמות ישראל ואם היו ישראל עובדין בדעת האמור

היו מעלין כל הדברים למעלה והיו נעשין כסא שלם לבורא ב”ה כמ”ש (ישעיה ס”ו, א’) השמי’ כסאי והארץ

הדום רגלי כי הוא כסא קטן נגד כסא שלמעלה בעולמות העליונים והיו יחוד גמור כל הדברים לאלופו של

עולם וגם השם שלם כמ”ש אצלנו במקום אחר מזה שהוא בחי’ (משלי ג’, ו’) בכל דרכיך דעהו לייחד הה’ אל

שלש אותיות השם כל חלקי אותיות מא’ עד ת’ שנפלו בשבירה לייחד אל השם מה שאין כן מחמת מלחמת

עמלק שנקרא מפריד אלוף מפריד אלופו של עולם משכינתיה אז אין הכסא שלם והוא חסר א’ שאינו דבוק

הכסא בחי’ הדום להאלוף אלופו של עולם על כן כתיב כס חסר א’ כמ”ש כי יד על כס י”ה והבן. וזהו (הושע

י”ד, ג’) ונשלמה פרים שפתינו שהוא סוד הדבור.

ובזה תבין מ”ש צדיק מושל ביראת אלהים מי מושל בי צדיק כי על ידי הרשעים מתמוטט העולם ונשאר

בצמצום ודינין ח”ו ועל ידי הצדיקים נתיישב כביכול חמת המלך בהכנסו לאביו אפילו בשעת חמתו מחמת

שרצון המלך נתקרב מאוד לבנו הנחמד לו נתעוררה בו מדת האהבה על בנו ואז מתפשט גם כן המדה על אותן

שבשער המלך כמו כן הוא על ידי הצדיקים שמקרבין את עצמם עם כל הדברים לאביהן שבשמים ועושין לו

נחת רוח נתיישב דעתו כביכול ונמתקין הדינין שנתעוררו על ידי הרשעים וזהו להפרע מן הרשעים שמאבדין

וכו’ בעשרה מאמרות כי אף שהבריאה היה בעשרה מאמרות לטובתן בכדי שגם שם במקומן השפל יוכלו

לאחוז במדותיו וכמו כן נתצמצמו מדותיו ואלהותו אצלם בכדי שיכירו אותן כאמור לעיל ואפ”ה אדרבה עבור

זה מתרחקין עוד וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין כו’ כנ”ל על ידי שנברא בעשרה מאמרות על ידי

צמצומים כי מבעלדי זאת לא היה אפשר והבן.

ונודע שכהן הוא מדת החסד כי אף שמצינו מדת קפדנות בכהנים הוא גם כן כנ”ל במדות עליונים כמו כן הוא

גם במקום הזה לפי מדריגתו כי הקפדנות הוא מצמצם למדת החסד שיהא ביושר לא בחסד רב שלולא

הקפדנות שלהם היה חסדם רב יותר ויותר ממה שצריך להתנהג בזה העולם: