תת-פרקים:
- דיסוננס קוגניטיבי – "השוחד יעוור עיני חכמים"
- רוב האנשים עדיין לא מוכנים "להתנתק".
- בניית הרצון – השאלה , כדי ליצור פתח להגעת המדריך
- אין אדם משחרר עצמו מבית האסורים – הצורך במורה
- החוכמה שבלהיות תמיד תלמיד –(תלמיד חכם)
- סכום – האומץ לקפוץ
בניית הרצון – השאלה , כדי ליצור פתח להגעת המדריך
איש של חזון בשם ה"חזון איש" כתב ספר בשם "אמונה ובטחון". בספר זה הוא נותן הגדרה מאד מעניינת של "אמונה". הוא כותב שאמונה היא נטייה דקה בנפש האדם, שכאשר הוא חופשי מרעב של תאוות , ושעתו שעת השקט… מתוך השקט עולה לו שאלה…. מה חידת היקום?!? האימון מלשון "להתאמן" בשאלה זו – נקרא "אמונה".
כשהאדם עוצר לרגע את המרדף אחרי הגירויים העקרים והעטיפות הנוצצות שמנסה למכור לו ה"מערכת". כשהוא מצליח להתגבר על הרשת של הפרסום ועיצוב דעת הקהל שמטרתה לשכנע אותו לרצות את ה"מותגים" שמייצרים התאגידים, שבשבילם הוא עובד קשה, כדי שיהיה לו כסף כדי לקנות את מה שהם מייצרים, עד שכמעט אין לן זמן לנשום, שלא לדבר על לשאול שאלות. אז הוא עומד ערום מול השאלה, שכל כך מביכה אותו בעוצמת פשטותה עד שמרוב בושתו על מערומיו, הו צולל חזרה לעבודה, לגירויים, ולתהפוכות החיים – להט החרב המתהפכת השומרת על פתח הגן.
אמונה היא לא התשובה, אלא בעיקר זאת השאלה.
אדם המתאמן בשאלה זו נקרא אדם מאמין.. טריניטי הסבירה זאת לניאו בצורה ישירה וקולעת:" השאלה היא זו שדוחפת אותנו , היא זו שהביאה אותנו עד הלום. התשובה היא שם, והיא מחפשת אותנו, והיא תמצא אותנו , אם רק ניתן לה, אם רק נשאל… .
החברה שלנו וסוכניה מנסים לייאש אותנו מהאפשרות למצוא תשובה לשאלה ועקב כך מונעים אותנו מלנסות ולשאול. בהלכה יש מושג הנקרא "ייאוש בעלים". כאשר אדם מתייאש מלמצוא חפץ מסוים שאבד לו, הוא מאבד את זכות הקניין עליו ולמוצאו יש רשות לקחתו לעצמו. הסוכנים מנסים לייאש אותנו מלמצוא את התכלית, כדי שהם יוכלו כביכול לקחתה לעצמם, דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. משה מעביר לנו מסר מהמתכנת הראשי שלא רק שיש לנו סיכוי – יש לנו חיוב לדעת, ואם יש לנו חיוב – אז יש לנו גם יכולת. "וידעת היום והשבות אל לבבך". בהמשך נעמוד על הפרדוכס של הידיעה, וההבדל בין ידיעת האדם לבין הידיעה שמעבר, אולם מה שברור הוא שניתן מתוך עומק החשיכה בכל זאת לגלות נקודת אור של ידיעה אמיתית. הר' דסלר (המרדף אחרי האמת): "לעולם לא נאבדת נקודת האמת. גם אחרי שתאוות ליבו של אדם היטו אותו מהדרך הנכונה, הוא יודע בלב ליבו, כי הדרך הנכונה אמיתית יותר. הוא מקבל את השקר כתחליף לאמת – לא כאמת עצמה. לכל אדם היכולת לברר בלבו היכן האמת לאמיתה נמצאת".
הדרך אל הידיעה מתחילה בצעד אחד קטן – בשאלה.
אמנם כפי שלמדנו, בעזרת הכלים הארציים הרגילים (המדע) אין זה אפשרי. אולם אחת ההכרות החשובות של האדם הוא שיש לו, עמוק מעבר לשטח, כלים אחרים באמתחתו. יש לו נציגות פנימית, שגרירות אישית של העולם שמעבר, של ההוויה הרוחנית. הדרך היא ללכת בעקבות הנשמה. לפני שירדה הנשמה לעולם, היא ראתה את כל מסלול חייה שכבר תוכנן לה ובחרה בו. היא יודעת. לכן כאשר אנו טועמים דרכים שונות אנו מזהים אם הם תואמות את מה שאנו עמוק בפנים כבר יודעים.
למעבר לתת הפרק "אין אדם משחרר עצמו מבית האסורים – הצורך במורה" לחצו כאן>>