המרווינג’יאן
המפגש עם המרווינג’יאן מהווה ביסודו ביטוי לאחת משיטות הדיכוי של סוכני המטריקס בעולם. ההשקפה היוצאת מדבריו של המרווינג’יאן היא כי כל פעולותיו של האדם הינם תוצאה של גירויים חיצוניים. האדם הוא קורבן של הסיבתיות. בתוך כל אחד ישנם כוחות הטבועים בו אשר בהגיע הגירוי הנכון פשוט יקפצו החוצה ללא יכולת שליטתו. אין לו באמת שום בחירה. ולכן גם ברמת העומק אין לו אחראיות ואין הוא אשם. הוא אנוס ע”י הכוחות הפועלים בו. זוהי משנתו של פרוייד שהינה פרי של התורה השקרית של האבולוציה והדטרמיניזם של ניטשה. כנגדו מתריס ויקטור פרנקל בספרו ” האדם מחפש משמעות”, ואומר כי הוא חולק על פרוייד לא רק כקולגה, אלא כעד חי. מניסיונו בזמן מחנות הריכוז הוא מספר כי אדם שנכנס לשם כחיה – הסביבה נתנה לו באמת את אוסף הגירויים הנכונים כדי להפוך אותו לחיה טורפת. אך אדם שנכנס לשם כאדם, הסביבה נתנה לו את הפלטפורמה כדי להפוך למלאך. האדם לשיטתו אינו אנוס ע”י הסיבתיות החיצונית. בכל צומת יש לו את יכולת הבחירה להתגבר על החייתיות המתעוררת מהגירויים החיצוניים, ולהתנהג אחרת. לגלות את המהות הרוחנית השמימית המונחת מאחורי הבהמיות הארצית שבו.
המרווינג’יאן בעצמו “מלך הסיבתיות”, ה”שליט” של ה”למה”, מתוך כניעתו התפיסתית ליצריו נופל קורבן לכוחות השולטים בו ולסיבתיות, ומאבד את שליטתו ב”עושה המפתחות” לטובת ניאו ולוחמי ציון.
זהו, כמו שראינו לעיל, מהות מושג הבחירה. היכולת להתגבר. גבר הוא זה שיודע להתגבר. התבגרותו של הילד מבוססת על יכולתו להתאפק מלמלא רק את מאוויו הפרטיים, מתוך הכרה בעולם הסובב אותו. איזהו גיבור – הכובש את יצרו. גבורה היא יכולת האדם לצמצם את עצמיותו עד כדי התבטלות באין סוף.
התבוננות עמוקה בעקרון הסיבתיות מגלה לנו תהליך מעניין בנפש האדם. כל המחקר המדעי מבוסס על ההנחה כי לכל דבר יש סיבה. למה העלים של הצמח צומחים דווקא כך? ולמה יש להם שערות בגודל זה? למה ולמה ולמה. הנחת היסוד המניעה את כל מכוני המחקר העולמיים היא כי ישנה סיבה , ישנו תמיד למה. המעניין הוא כי כשבא האדם להתבונן על עצמו, פתאום הוא שוכח כי לכל דבר יש תכלית ויעוד – לכל דבר יש את הלמה, והוא נסחף להאמין לס”מית כי הוא עצמו בניגוד לכל הבריאה חסר משמעות ותכלית, חסר למה.
אם כן אנו רואים כי ס”מית והמרווינג’יאן מנסים לעבוד עלינו פעמיים. מצד אחד הם מנסים לשכנע אותנו כי האדם הוא שבוי של הסיבתיות החיצונית וכלל אין לו בחירה. מצד השני, כשמדובר במהות היסודית שלנו, הם מנסים לשכנע אותנו לשכוח את הסיבתיות ולהאמין שאין סיבה, אין תכלית ואין ייעוד.
אנחנו צריכים להילחם כדי לזכור כי ברמה החיצונית אנו לא אנוסים של הנסיבות. יש לנו כוח לעמוד כנגד הכוחות החזקים ביותר העולים בתוכנו ע”י חיבור עם המקור. המאבק כנגד גירויים אלו הוא עצמו מהווה את התכלית והייעוד הטבוע בעומק הוויתינו. הסיבה לחיינו.
לסיכום – הסיבה לקיומינו היא להתגבר על הסיבתיות האופפת אותנו, וזוהי יכולת הבחירה.
השלם כחיבור בין ניגודים משלימים.
הגירויים החיצוניים והניסיונות, תפקידם לתת לנו אפשרות לגלות את המלאך המסתתר בתוכנו.