תת-פרקים:
- דיסוננס קוגניטיבי – “השוחד יעוור עיני חכמים”
- רוב האנשים עדיין לא מוכנים “להתנתק”.
- בניית הרצון – השאלה , כדי ליצור פתח להגעת המדריך
- אין אדם משחרר עצמו מבית האסורים – הצורך במורה
- החוכמה שבלהיות תמיד תלמיד –(תלמיד חכם)
- סכום – האומץ לקפוץ
סיכום
רבים המסתובבים בעולם ומחפשים נואשות שרידים של אותנטיות. ניצוצות של משהו עם ניחוח אמיתי. רסיסים של מקוריות בעולם של פלסטיק, זיופים, חיקויים, ועטיפות. רבים מוכנים לעבור סיכונים לא קטנים בדרך זו, להגיע לקצה, ללכת על חבל דק, להתעמת עם הסוף כדי אולי לדלות משם ניצוץ של משמעות.
האמת היא כי האתגר הגדול ביותר הוא ההתמודדות עם הקצה של ההגדרה העצמית שלנו. בשביל זה לא צרי לנסוע לקצה העולם, זהו באמת סוף העולם שבו אנו מוגדרים, וזה פה – קרוב מאד. במקום לנסוע לטיולים החוצה – צריך לנסוע לטיולים פנימה. טריניטי מספרת לניאו כי “המטריקס לא יכול לספר לך מי אתה באמת“. מורפיאוס מגלה לנו כי הזהות העצמית שלנו מתוך העולם היא פשוט ההשלכה המנטאלית של הגוף הדיגיטלי (חומרי) שלך. ה”אני” האמיתי משתרע הרבה מעבר להגדרה זו. לרוב, הפחד מהלא מוכר, מהלא ידוע עוצר אותנו מגדילה. הזרע מפחד להשתנות כי הוא אוהב את זרעיותו. רק כשהוא מוכן לוותר על עצמיותו הזרעית הוא יכול להשתנות ולהפוך לעץ ענקי .האתגר המוחלט הוא האומץ לוותר על מי שחשבתי שאני, כדי למצוא את ה”אני” האמיתי. לוותר על ה”עצמי” המדומה, ולקפוץ לאמת.